לונדון של מעלה לונדון של מטה

בביקורי האחרון בלונדון, לא יכולתי שלא להתרשם מהדואליות שמתנהלת בין החיים מעל פני האדמה והחיים מתחתיה.
יש שני יקומים בלונדון: "לונדון של מעלה" ו"לונדון של מטה".

 

שלט לרכבת תחתית

ביג בן

לכאורה, החיים מתנהלים מעל לאדמה. מעל 15 מיליון תושבים שחיים, עובדים וגרים בלונדון + כ-17 מיליון תיירים בשנה עוברים ממקום למקום בעיר. העיר מרושתת בתחבורה ציבורית סופר יעילה, עם זאת עמוסה מאד. מעל פני השטח העיר תיירותית, מסורתית, הרבה מקומות בילוי, העיר שמורה היטב. מתחת לקרקע, מתנהלים חיים שלמים ומפתיעים של קידמה וטכנולוגיה.

קרון רכבת תחתית

מיליוני אנשים עוברים כל יום ברבדים רבים מתחת לקרקע. ה-Underground כשמו כן הוא. אנשים אוכלים, מנמנמים, הולכים (קילומטרים רבים), חוזרים, יושבים ועומדים – וכל זה תוך פיתוח מתמיד של תשתיות לשינוע האנשים, עם דגש לווסת אותם בצורה היעילה ביותר.

ממתינים לרכבת תחתית

העיר מעל פני האדמה מנסה לשמור על מסורת ותרבות, לצד חדשנות. אתרים מסורתיים כמו הארמון, הביג בן, ווסט מיניסטר, בתי הלורדים ועוד.

העיר שמתחת לפני האדמה שמה דגש גדול יותר על החדשנות. משך הזמן של כניסת אדם, יציאה, מדרגות נעות, מעליות מחודשות מחייבות חשיבה קדימה. הקרונות מחודשים, יש שימוש בתאורת לד וב-T5, שינוע מאסות מחייב להיות יעילים מאד. התזוזה נעשית באמצעות מעליות מסיביות מבטן האדמה לרחוב, ועבודות התשתית והשיפור ניכרים בתחתית בכל יום ויום.

הבניינים בעיר עצמה מסודרים בבלוקים. החזיתות צמודות זו לזו, הבתים לגובה. רוחב הבית נמדד לפי מספר החלונות שפונים לחזית, 3, 4 או 5. לרוב קומת הרחוב היא מבואה, ממנה עולים לקומת איזור ציבורי, וממנה עולים לקומת חדרים. לעיתים המגורים נמצאים מעל קומת חנויות.

חזיתות ברחוב לונדוני

מאפיין נוסף בחיים מתחת פני הקרקע, הוא שכמעט לכל כניסה יש גם ירידה למרתף, בה נמצאת יחידת מגורים שלמה, מתחת לרחוב. המונח "חצר אנגלית" לא נטבע במקרה.

ירידה למרתף

הדבר מזכיר את מה שמתרחש מתחת לפני הקרקע, התחתית מסודרת לפי "בלוקים של שכבות". ככל שקרובים יותר לנהר (התמזה), העומק רב יותר ויש מספר רבדים.

בפרברים הדבר חוזר על עצמו. עם זאת, הבניה נמוכה יותר, צבעונית יותר והבלוקים קטנים יותר.

חזיתות צבעוניות ברחוב פרברי

מעל פני הקרקע יש את הכיכרות הירוקות והפארקים, שנמצאים בעיר ונותנים הפוגה מהמונוטוניות של המבנים ההומוגנים יחסית.

פארק ירוק

בתחתית, לעומת זאת, יש צמתים שמאפשרים לשבת, לקנות אוכל, שתיה. בחלק מהתחנות יש גם מוסיקה, מעין "מופעי רחוב", חיי בידור.

מילה אחרונה בנוגע לעיצוב:

בחלונות הראווה ברחבי העיר, גם באיזורים היקרים, יש ערבוביה של דברים: צבעי פסטל לצד צבעים עזים, טרנדים מתערוכת העיצוב האחרונה במילאנו לצד רהיטים או חומרים משכבר הימים, ואין קו אחיד אופנתי. הכל הולך.

המלצה על שלוש חנויות חביבות בהן נתקלתי:

www.lushlampshades.co.uk חנות לפרטי עיצוב משלימים

http://uk.jonathanadler.com חנות ריהוט בקו צעיר

www.whittard.co.uk חנות מסורתית לתה עם קונספט מובהק

לסיום, לונדון דינמית. המוני אנשים פוקדים את העיר מדי יום, מה שמחייב חשיבה כיצד להוביל אותם ממקום למקום. אפשר לבלות חצי יום מתחת לאדמה, הזמן בורח ואינו מורגש. עם זאת, כשעולים לפני הקרקע, נשאבים לתוך המולת הרחוב, המבנים המפוארים ושלל החנויות ובתי הבילוי.


לקבלת השראה מפרויקטים שונים