בתים מבפנים, תל אביב, 2013

באווירה חגיגית ומזג אוויר נוח יחסית (עם ערפל שהוסיף נופך דרמטי לעיר), נכנסתי לכמה בתים בתל אביב. בכתבה זו אבחן מספר דירות בתל אביב שפתחו את דלתן בפני הקהל הרחב בסוף השבוע האחרון. נקודת המבט שלי היא מהפן האדריכלי-עיצובי, צבעים וחומרים, הצד הפרקטי של החיים (כזו אני) וכמובן דעתי האישית. 
היכן מתאים יותר לגור? בבית מינימליסטי מעוצב היטב? בבית עם הרבה אוספים? חמים ומזמין? בדירה קטנה שנותנת הרגשה טובה? בין נגריות ומוסכים? או אולי אי שם בגבהים עם מבט על כל העיר?…..

את סיורי הפעם התחלתי בדירה מעוצבת לפי המילה האחרונה של מעצבת פנים ידועה. היא חד הורית ומתגוררת עם ביתה בדירה "רגילה", במגדל מגורים. דירה סטנדרטית לחלוטין שהפכה אותה למשהו מיוחד.

לדירה יש חסרון בגינו הרבה אנשים לא בחרו אותה: הדירה מלבנית ופונה לכיוון אוויר אחד בלבד. אנשים הסתייגו ממנה. העיצוב הנוכחי פתח את החללים השונים של הדירה לכיוון חזית החלונות ויצר דירה מוארת.מאוד. הדירה חולקה לסגמנטים ריבועיים ובכך שברה את המלבניות שבה.

הסגמנט הראשון הוא של האיזור הציבורי – מבואה, מטבח, פינת אוכל, סלון, מרפסת וחדר העבודה של המעצבת. אהבתי את ההתייחסות לפינת ישיבה מונמכת ומיוחדת לילדים, בצד פינת האוכל. הצבעים השולטים הם לבן ואפור (מאפיין את המעצבת הספציפית הזו) עם נקודת צבע בולטת אחת מרכזית: ספריה אדומה מבריקה בפינת העבודה.

הסגמנט השני הוא חדרי שינה – אחד לאירוח והשני לילדה. בחדר האירוח שולטים האפור והלבן, חדר הילדה, אף הוא עם ריהוט לבן, עם זאת מותאם לילדים, וקבל צבעוניות נעימה באיבזור ובפריטים. מול החדרים ישנו חדר רחצה שמשרת חדרים אלו. לחדר הרחצה נכנסה צבעוניות נעימה.

הסגמנט השלישי הוא יחידת ההורים, עם חדר ארונות יפה וחדר רחצה.

מבחינה עיצובית – הדירה מעוצבת בסגנון מינימליסטי. הרהיטים לפי צו העיצוב האחרון שנראה בתערוכת העיצוב במילאנו – שולחנות סלון דקים, ספה מסוג שזלונג, פריטים מעניינים רבים.
לטעמי האישי חסרים שיטחי איחסון בדירה. אמנם ליד פינת האוכל הסתתרה דלת ממ"ד שאני יכולה לשער שמירב האיחסון נמצא שם, עם זאת, בסלון אין מקום לחפצי ילדים או חפצים אישיים של "החיים" שיש בכל בית. גווני הלבן והאפור נותנים לי תחושה של "מוזיאון", תחושה של "לא נעים לי להניח כוס קפה במטבח הלבן הנקי והמעוצב הזה".

משם המשכתי לדירה באיזור שוק הכרמל, בתים יפיפים של "תל אביב של פעם" לצד בתים הרוסים ששיקום לא יזיק להם. מסוג הבתים עם הרצפות המצוירות היפיפיות.

ביקרתי בדירה שהייחודיות שלה היא מגוון האוספים והאביזרים שנמצאים בה. בעלי הבית פתחו את ביתם למעצבי מוצר צעירים, הללו נתבקשו להציג את תוצרתם כמו גופי תאורה מיוחדים, שולחן סלון עם טוויסט, אוספים מיוחדים, תמונות. האמנים הצעירים קיבלו פרגון ובעל הבית זכו לדירה מיוחדת בזכות התכולה שלה.
הגוונים השולטים – כל הגוונים. אין סכמת צבעים מוגדרת.
מבחינה עיצובית – אין הרבה עיצוב.
עם זאת הדירה נותנת תחושה נעימה ומזמינה.

דירה נוספת שוכנת באיזור של נגריות ומוסכים בפלורנטין. בעלי הבית היו יצירתיים מאוד ורכשו מחסן ששמש כנגריה או מוסך. מאחר וכל האיזור מכוון לפינוי – בינוי, הרי שהיה כלכלי לרכוש שם נכס. לזוג נותר תקציב דל יחסית לשיפוץ. כתוצאה מכך התפשרו מאוד על רמת הגימור ובחירת החומרים והתוצאות ניכרות לעין. הגוון הלבן בולט, יש אוסף רהיטים אקלטים שנאספו ממקומות שונים (לא בהכרח מעוצבים). המדרגות והגשר לאיזור השינה צרים יחסית.

לא התרשמתי מבחינת העיצוב של הבית הזה.

בניגוד גמור לדירה זו, שוכנת בצפון הישן של תל אביב דירה שתוכננה לשמש מקום לפגישות עסקיות במשך השבוע ובסופי השבוע, דירה זוגית לזוג עם 4 ילדים שגרים בפריפריה. הזוג הנ"ל בחרו באדריכל אילן הלחמי שעשה עבודה מדהימה. כל ס"מ של הדירה הזו, שגודלה כ-45 מ"ר, נוצל בצורה המירבית. כולל שיטחי איחסון. אהבתי מאוד את מיקום מכונת הכביסה בארון ואת השימוש של הפינה "המתה" במטבח למייבש הכביסה. בדירה השקיעו בריהוט עכשווי, מעוצב להפליא ורמות גימור גבוהות מאוד. חזיתות הארונות עשויים מ- MDF  עם ריקוע בסי אנד סאן, משולבות בידיות עור ומשוות לדירה מראה יוקרתי. נכרת מחשבה גם לנוף הנשקף מהדירה – עצים לגובה שהם מיקמו נקודת תאורה שבערב מכניסה את השקט והשלווה של העצים לסלון הבית. הדירה משדרת חמימות רבה בזכות הפרקט והשימוש בדגרגציה של צבעי "נס קפה" מוקה. יש שילוב של כחול וכתום פה ושם בנגיעות והכל ביחד יוצר הרמוניה נעימה.

הדירה האחרונה אותה ראיתי נמצאת במרכז תל אביב בבית שעבר תמ"א 38 והוסיפו לו דירת דופלקס (או טריפלקס) למעלה. מבחינה אדריכלית – יוצא מן הכלל. תכנון מדהים. איבזור יפיפה. ממש לקוח מעיתון יוקרה. נכנסים לקומת הכניסה, עוברים דלת הודית מרשימה ואז נגלית ספריה עם חלונות ממול (הרגשה מזמינה). בקומה זו נמצא ברובו האיזור הציבורי עם מרפסת נעימה. שימוש ברצפת עץ עם קונסטרוקציה מברזל / פלדה. המטבח אינו בהלימה עם גודל הבית אבל יכול מאוד להיות שזה מה שביקשו בעלי הבית. הסלון מרווח, פינת האוכל מקסימה, והמרפסת – אין מה לומר. עולים מפלס ומגיעים לחדר "חלומות". עולים עוד מפלס ושם יש עוד חדרי ילדים, מעוצבים ומאובזרים לעילא ולעילא, עם מרפסת מקיפה. עולים עוד מפלס ומגיעים למרפסת עליונה עם נוף פתוח לתל אביב.

עם כל המדרגות בבית, הבנויות בניה קלה של עץ עם קונסטרוקצית ברזל כאמור, אני תוהה כמה רעש יש בבית בו אמורים לגור גם ילדים במפלס העליון והם עולים ויורדים כל היום במדרגות…..

כדי לסכם את מגוון הדירות הללו, אני רוצה לציין שההטרוגניות חוגגת וטוב שכך. אין עיצוב אחד שולט. יש הרבה מאוד עיצובים, עם השקפות שונות ודגשים אחרים בכל בית ובית.

מה שכן משותף הוא האקלקטיות. בכל הבתים ניסו למצוא איזון והרמוניה באמצעות דברים לא סימטרים, לא ב"סטים" ואיבזרו את הבתים ברהיטים וחפצים ממקומות שונים.

נקודת השקפה נוספת היא מה קורה עם גידול של 2-3 ילדים בדירה תל אביבית.
בדירה הראשונה, מתגוררת מעצבת חד הורית עם ביתה. בדירה השניה מתגורר זוג ללא ילדים. באיזור הנגריות בפלורטין – ברור שעם כל אדי הדבקים והחומרים שנפלטים לאוויר לא כדאי לגדל ילדים, הדירה המעוצבת ברמת גבוהה – משמשת מפלט מפני הילדים ובבית האחרון הדירה פחות פרקטית לילדים.
אולי גם כאן יש איזה איזון בתוך כל האסימטריות המשפחתית שהכרנו בעבר?
זו כבר שאלה לכתבה אחרת…


לקבלת השראה מפרויקטים שונים