עיצוב בתי מלון בתפיסה שונה

התאכסנתם במלון כלשהו לפני 4 שנים. היה נפלא. חקקתם בזיכרונכם את המקום. חזרתם אליו השנה. היה מתסכל: החדר לא באותה רמה, הטפטים מתקלפים, המיטה קצת שבורה, חדר הרחצה התיישן.
אתם תוהים: האם זכרתם נכון מה שהיה בעבר? או שהמלון באמת השתנה? האם תחזרו אליו בעתיד?

התשובה לשאלות פשוטה: הבלאי בחדרי מלון גדול. ההשקעה בתכנון או שיפוץ בית מלון גבוהה. מהרגע שהסתיים השיפוץ, תהליך ההתיישנות מתחיל. בפני בעלי המלון עומדת תמיד השאלה: באיזו נקודת זמן כדאי לשפץ / לרענן מחדש את המלון? הן מבחינת ההשקעה והן מבחינת ההפרעה לבאי המלון בזמן שיפוץ.
כלומר, הדילמה היא שמהרגע שהסתיימה בניה / שיפוץ מלון קיים, מתחילה הספירה לאחור מתי יהיה השיפוץ הבא.
על פי נתונים סטטיסטיים, הזמן הממוצע שמלון נראה טוב יחסית עומד על כחמש שנים, כאשר מבחינה כלכלית משתלם לעשות שיפוץ כל עשר שנים…. בין השנה השישית לעשירית, קשה. המלון "מושך זמן".
אז מה כדאי לעשות?

כדרכן של סוגיות, יש מספר אמצעי פתרון.
אני רוצה להציג אפשרות אחת מני רבות, אפשרות בה ביקרתי בברלין בשהותי האחרונה: מלון Nhow, אדריכל מסנט פטרסוברג, סרגיי צ'ובן (Sergei Tchoban) והמעצב הניו יורקי הנודע קארים ראשיד (Karim Rashid).
קארים ראשיד הגיע לקונספט מעניין של חשיבה, עוד אחד מהפתרונות היצירתיים שמקדמים את העולם: תכנון בתי מלון עם רכיבי פלסטיק, אותם ניתן להחליף בקלות.

ולמה הכוונה?
בניית מלון מקונסטרוקציות פלדה ופנלים פנימיים מ…פלסטיק !! כן, לא טעיתם, פלסטיק. רצוי זה שניתן למחזר. כל זאת בשיטת "Plug & Play".

מה נדרש במקביל:
למצוא מפעל פלסטיקה שייצר את כל האלמנטים של המלון, כולל אסלות, כיורים, ריהוט, חיפויי קירות ועוד.

מה מרוויחים?

  • זמן הבניה מתקצר לרבע.
  • הבלאי של פלסטיק אמנם מהיר יותר מחמש שנים (עומד על כשנתיים בממוצע), עם זאת קל מאד להחליף אביזרים (שיטת "Plug & Play"). לאורך זמן, עלות שיפוץ זולה בהרבה מאשר שיפוץ מסיבי כל עשר שנים, והמלון נראה טוב יותר במהלך התקופה.
  • פנלי הפלסטיק מאפשרים תחלופה מהירה של חדרים שלמים או תיקון קל יחסית של "איזור או אביזר דורש תיקון" (ניתן להחליף חדר שלם בשעתיים וחצי).
  • לקוח שרוצה להזמין כמה חדרים עם מיתוג אישי יכול לעשות זאת בקלות – מכינים פנל עם הלוגו שלו ומחליפים בפנל קיים בחדר.

הגרף הבא מסכם את כל מה שציינתי כאן:

גרף השוואתי שיפוץ מלוןהקו האדום הוא מלון שמשפץ אחת לעשר שנים. המחיר גבוה יחסית והבלאי שוחק את פנים המלון לאורך השנים.
הקו הירוק מסמל מלון שנעזר ברכיבי פלסטיק. יש להשקיע קצת פחות בשיפוץ, התחלופה מהירה יותר ולא מגיעים לרמת גימור פנים ירודה.

מלון Nhow נמצא בברלין על גדול נהר השפרה (Spree) באזור יצירתי של ברלין, ברובע המולטימדיה, ונבנה בהתאם לקונספט שלו: מוזיקה ולייפסטייל.
מטרתם של האדריכל והמעצב הייתה לשלב בין סגנון הארכיטקטורה התעשייתי המקומי עם אווירה של אופטימיות, מגוון וחוסר שגרתיות. התוצאה הביאה לקונספט עשיר ניגודים בין הארכיטקטורה הפשוטה לעיצוב הפנים הבהיר והעליז.

החזון של ראשיד הוא עיצוב רדיקלי, שבא לשנות את הדרכים הישנות שבהן אנו רגילים לחיות וליצור עולם חופשי מנוסטלגיה. צבעים רעננים, צורות מעוגלות וקווים ברורים יוצרים חללים שהם הרבה מעבר לארבעה קירות ותקרה. העיצוב מאפשר לאורחים להיכנס לעולם אחר בזמן שהותם במלון. הכל נראה עז יותר, מה שגורם לאווירה להיות מצע אידיאלי לאנרגיה יצירתית.

הקונספט שהנחה את העיצוב הוא שהחלל הוא דינמי ונמצא כל הזמן בתנועה. יצירות אמנות מוצגות באזורים מסוימים של המלון לעידוד ההשראה. בין היתר, בולט שיתוף הפעולה עם אמני גרפיטי מקומיים, שציירו על אחד הקירות ציורי קיר בהשראת הגרפיטי שעל הצד המזרחי בברלין. ציורים, פסלים, חפצי עיצוב והתקני מולטימדיה משולבים יחד לאנסמבלים מסעירים במסגרת תערוכות מתחלפות ואירועים. קונספט החלל הדינמי, המאפיין את העיצוב, מבטא את הפילוסופיה של המלון: להיות כל הזמן בחזית היצירה ומעל הכל – תמיד להשתנות, לנוע עם הזמן.

סכמת הצבעים שלו היא לבן, ורוד, זהב, אפור/שחור. החדרים בלבן וורוד. הכל פריק.

ולסיכום, הנה כמה תמונות מהמלון:

מלון Nhow ברלין

מלון Nhow ברלין

מלון Nhow ברלין

 


לקבלת טיפים לעיצוב משרד בוטיק