בורדו מנקודת מבט של מעצבת פנים

בורדו ממוקמת בדרום מערב צרפת, מרחק טיסה של שעה וקצת מפריס. ציפיתי למצוא עיר כפרית, ציורית בין שדות הכרמים בהם מייצרים את היין, אולם, בפועל גיליתי עיר הרבה יותר אלגנטית, הדורה, בנויה מחזיתות אבן מרשימות, בעלת סגנון וסטייל משלה.

באוגוסט 2012 התגוררתי בבורדו במשך כשלושה שבועות, בבית מקומי ברובע ה-Chartrons בתחומי העיר העתיקה. במהלך השהות שלי שם משכו את תשומת לבי שלושה אלמנטים עיקריים: האווירה ברחובות, סגנון הבתים ועיצוב הפנים.

האווירה ברחובות
כשמתהלכים ברחובות, מתרשמים מאוד ממבני האבן העתיקים והמרשימים שנותנים תחושה של חוסן וחוזק, בניגוד גמור לקעקע החולית והרכה, המאפיינת את האזור, ושעליה נבנו. כדי למנוע את הסחף שהיה פה בעבר, נשתלו עצי אורן שייבשו את הקרקע ועצרו את סחף האדמה לאוקינוס. כמובן שהיום העצים הותיקים מוסיפים לנוי וליופי ותרומתם לאיכות הסביבה חשובה ביותר.

נעים להסתובב ברחובות בורדו. העיר, על מבניה האציליים, נותנת תחושת ביטחון, יוקרה ומורשת.
במיוחד תפסה את תשומת לבי תאורת הרחוב בבורדו המרמזת על האווירה הכללית של העיר. מצד אחד – שמירה על הסגנון המצועצע קלות (סגנון הרוקוקו), מלא הקישוטים המאפיין את הסגנון האדריכלי של המבנים, ומצד שני הסגנון המודרני. העיר מנסה לשמור על החזות של פעם ולשלב אמצעים מודרניים כדי להתאים את עצמה לחיים במאה ה-21. הניגודיות והשילוב יוצרים סגנון חדש, מעניין היוצר ציפייה בכל פעם לראות איך יותאם גוף התאורה לאזור מסוים בעיר.

 

מגוון גופי תאורה ברחבי העיר

הקרקע החולית והקרבה לנהר, השפיעה גם על הרכבת החשמלית שהוקמה בעיר בשנת 2003 ומוקמה במפלס הרחוב ולא מתחת לקרקע. יחד עם זאת, כדי לשמור על רמה אסתטית גבוהה, כל מערכת החשמל עליה מושתתת הרכבת הינה תת קרקעית ורק לעיתים נדירות רואים חוטי חשמל מעליה.

כתוצאה מכך, נוצר מראה פוסט מודרני, הנובע משקיפותה של הרכבת ועיצובה האירו דינמי, המייצר דיאלוג עם המבנים וחזיתות הבתים, באמצעות השקיפות של הרכבת וחלונות הזכוכית שבחזיתות הבתים.

 

מרכזי תיירות סביב הקתדרלות
אלמנט נוסף שמאפיין את האווירה הנעימה בעיר הוא שילוב בתי קפה, מסעדות, מוסיקה, קניות ואדריכלות. כל רובע מתכנס סביב קתדרלה ישנה. הקתדרלות בעיר מעוצבות בסגנון גותי בעיקר, מסוף המאה ה- 12. האדריכלות הגותית התאפיינה במבנים גבוהים, מורכבים ומפוארים, עם פתחים גדולים שדרכם נכנס הרבה אור. מעניין לראות שכבר בתקופה ההיא "חשבו ירוק" וניסו להשתמש באלמנט האור בצורתו הטבעית.

כיכר סנט פייר עם הקתדרלה הגותית ובתי הקפה

כיכר סנט פייר עם הקתדרלה הגותית ובתי הקפה

 

כל קתדרלה מוקפת בכיכר. אותה כיכר שבעבר קיבצה אליה את התושבים, משמשת היום מרכז תיירותי המקבץ את התיירים ואנשי המקום. השילוב בין האדריכלות הגותית של הכנסיות והחזיתות האלגנטיות עם הפיתוחים מהמאה ה- 18 משתלב יפה ומעצים את החוויה של ההסתובבות בעיר מבחינת אסתטיקה ועניין.

כיכר שמאוד אהבתי היא כיכר St. Pierre (בתמונה למעלה). המבנה הריבועי שלה, הגדול והמזמין, בשילוב המסעדות, בתי הקפה, חנויות הבוטיק הציוריות (סתם לדוגמא חנות שכל כולה מיועדת לממכר כבד אווז, פטיסרי לעוגות – אל תוותרו על "עוגת בורדו", בוטיק לגבינות ומה לא) והכנסייה של פעם, יוצרים יחדיו סוג של הרמוניה בין הישן לחדש. מומלץ להגיע לאזור בשעות הערב, אז יש גם נגנים בכיכר, התאורה נדלקת ונעים לבלות באחת המסעדות או בשוטטות בין החנויות.

הכיכר השנייה שאהבתי מאוד היא כיכר התיאטרון, בה נמצאות חנויות היוקרה, התיאטרון הלאומי ומלון Regent האגדתי. ממש בסמוך לה, נמצא "המשולש" היוקרתי שמרכזו Place des grand homes המכיל גם הוא חנויות יוקרה, עם חלונות ראווה מרהיבים. אפשר למצוא כאן מותגי יוקרה, אבל לא רק, וליהנות מפעם לפעם מסיילים שווים במיוחד. גם כאן המוכרות לא מדברות אנגלית והכל מתנהל בשפת הלאום, צרפתית.

הכיכר עצמה התיאטרון הלאומי, השפעות יווניות

הכיכר עצמה התיאטרון הלאומי, השפעות יווניות

 

חלונות ראווה מסוגננים ויפיפיים וחנות בוטיק גבינות Beillevairebordeaux@free.fr

עתידים לפתוח חנות בתל אביב

רחוב שהתחבב עלי במיוחד הוא רחוב סנט קתרין: מדרחוב מסחרי המתפרס על 1.5 ק"מ, כולו חנויות.

במדרחוב זה מצאתי חנות מקסימה לכלים ואביזרים לבית במחירים ממש אטרקטיביים
http://www.maisonsdumonde.com/

 

סגנון הבתים
הבתים נבנו בסגנון הרוקוקו, סגנון "פזרני" שמקורו בצרפת של המאה ה-18, המאופיין בהרבה עיטורים וקישוטים. הרוקוקו נתן מענה שכנגד לסגנון הבארוק הצרפתי שקדם לו ואופיין בסגנון מוקפד, רשמי וברור.

הבתים בבורדו מאוד מרווחים וגודלם נע בין 250-300 מ"ר בממוצע לקומה, כשמספר הקומות נע בין 2-4 קומות. בשל הקרבה לנהר, בתים אלה שימשו בעבר כמחסנים (האנגרים) גדולים של סחורת היין. העיר היתה אז בשליטה אנגלית וכדי להתגונן מפני הצרפתים, נבנתה מעין חומה בצורה כלפי הרחוב, בצורה כזו שהחזיתות מחוברות זו לזו. באופן כזה כל דירה נבנתה כמו מה שנקרא בישראל "קוטג", שבנוי לגובה ומחובר בצורה מלאה לבתים הסמוכים, כששתי החזיתות שלו מספקות שני כיווני אוויר.

אולם מבחינת המידות, קיים שוני רב מהמקובל בישראל. הפתחים הגבוהים עשויים לרב משילוב של עץ וזכוכית. ככל שהפתחים גבוהים מדובר בטכניקת בנייה מורכבת יותר, והתוצאה יפה יותר ומרשימה יותר. התקרות גבוהות. גובהן הממוצע עומד על כ- 3.20 מטרים. הדלתות נישאות בד"כ לגובה של כשלושה מטרים ומעלה והחלונות מתחילים מגובה של כ- 20 ס"מ מעל לרצפה ומגיעים לגובה שנע בין 2.5-2 מטרים לפחות. החזיתות מאופיינות במספר חלונות – 2,3,4,5 חלונות, כלומר רוחב שנע בין 6-30 מטרים רק לחלונות!

מה שהרשים אותי מאוד בבורדו הוא השימוש הניכר באמנות הנפחות (בניגוד לפרזול הסטנדרטי אותו רואים בישראל למשל).

הנפחות הינה אמנות של כיפוף ברזל או פלדה, בעבודת יד, כשכל יחידה מעובדת בפני עצמה, לעומת הפרזול שמתאפיין בעיבוד תעשייתי, במסות גדולות.

בקומה הראשונה, שהיא קומת המגורים, יש בדרך כלל מרפסת קטנה, מעוטרת במעקה עשוי נפחות. מיקום החלון עם מעקה הנפחות מרמז על מיקום פינת האוכל בקומת המגורים. המעקות של המרפסות מושקעים ומאופיינים בעיטורי ברזל המרשימים במגוון סגנונות. מי שמחפש השראה למעקות – זה המקום.

בקומת הכניסה, שהינה קומת הרחוב, כמעט ולא משקיעים בעבודות הנפחות היות וקומה זו משמשת לחניית כלי הרכב, למחסני אחסון ולמדרגות המובילות לקומה הראשונה שהיא כאמור קומת המגורים.

עיצוב הפנים

דלת עץ
מבני האבן, המרשימים והעתיקים, עומדים על תילם למעלה מ-200 שנים. המבנה של הבתים ברובעי העיר העתיקה של בורדו חוזר על עצמו: בכניסה לבית דלת מעץ המתוחזקת כל הזמן ובעלת עיטור ומרתוק (door knocker) מרשימים. הדלת מובילה למבואה קטנה שמכילה הרבה מדרגות. המבואות הללו בד"כ צרות וחשוכות ויש להשקיע הרבה מחשבה איך להאיר אותן.

חניה
לרב, לצד דלת הכניסה יש שער חשמלי מאסיבי רחב כדי להיכנס לחניה. למעשה רב האחסון נעשה בחניה, מכיוון שבקומת המגורים, לא תוכננו במקור שטחי אחסון למשפחות (כאמור כל המבנה שימש כהאנגר לאחסון יין). החניה בד"כ עמוקה, ללא חלונות, ולכן משמשת כמקום אידאלי לשימור היין. בכל בית בבורדו יש לא מעט בקבוקי יין – לפחות 100! נהוג לרכוש אותם כחמש עד עשר שנים לפני מועד הפתיחה, כדי ליישן אותם וכדי ליהנות ממחיר אטרקטיבי.

גרם מדרגות מעוגל
תפקיד המדרגות הוא להוביל את האנשים מקומת הרחוב לקומת המגורים. מאחר שהמבנים עתיקים וישנים, המדרגות והמעקה, שעוצבו על ידי אמנים (בד"כ נגר ונפח), אינם אחידים. אין תקן למדרגות, הן אינן אחידות בגובהן או ברוחבן. לרוב המדרגות מעוגלות, מה שנחשב ליוקרתי יותר, עם מעקה מאוד מרשים ונברשת ענקית המשתלשלת מלמעלה. גם כאן נוצר עניין ויפה לראות את הגיוון ואת היצירתיות המאפיינים את הסגנונות הרבים של המדרגות.

קומת המגורים
קומת המגורים בעבר חולקה לחדרים נפרדים, כשכל חדר ענק ומרווח. חדרי השינה ממוקמים בחלק נפרד של הבית או בקומה נוספת וגודלם אינו יורד מ- 18 מ"ר.
בשנים האחרונות, בהן נעשו שיפוצים מאסיבים בתוך הבתים, המגמה היא להגיע לאזור ציבורי פתוח (מטבח, פינת אוכל וסלון). חדר הסבה וחדר אירוח נשארו כחדרים נפרדים, יחד עם חדרי השינה.

פאטיו
מאחר ושטח הדירה מרווח, רבים פתחו פאטיו פתוח לשמים במרכז הבית וכך למעשה מצאו את פתרון ה"מרפסת", תוך הכנסת האור הטבעי לחלל המרכזי. האזור הציבורי לרב סובב סביב הפאטיו.
חשיבה רבה ניתנה לנושא הפרטיות לדיירים. בבתים בבורדו מיקום החלונות הוא כזה שהשכנים אינם רואים אחד את השני, מה שתורם לתחושת הפרטיות.

 

הסלון
מאוד מרווח, ולרוב מכיל שני מוקדי עניין (Focal Point) – האח והטלוויזיה. לעיתים שניהם באותו החדר, ולפעמים הטלוויזיה נמצאת בחדר נפרד המיועד לטלוויזיה. האח ממוקם על פי רוב במרכז הסלון.

איזור מוסיקה / קריאה
אזור שחוזר על עצמו בהרבה בתים וכולל כלי נגינה וספריות מרשימות, המעניקים תחושה של תרבות והרחבת אופקים. העיצוב מאוד נעים לקריאה, לציור או פשוט להאזנה למוסיקה. מה שיפה הוא שהחללים הללו פעילים לחלוטין, וזה לא משמש רק ליופי או ליצירת רושם.

המטבח
בעבר המטבח הצרפתי היה חדר נפרד, סגור ומסוגר המופרד מהבית באמצעות דלת. היום יש נטייה לחבר אותו לחלל המרכזי. בכל מטבח יש ארובה, תנור free standing ולידו תנור built in בתוך ארון. המקרר – קטן, אבל כיום לרב בקומת החניה יש עוד מקרר גדול ומקפיא.
במטבח אין הרבה שטחי אחסון ורב הכלים (הנאים מאוד) מוצגים בשידות בגדלים שונים, הפזורות בבית. מאוד מקובל בבורדו להציג רהיטים עתיקים וכלים, ונהוג להעבירם מדור לדור.

 

פינת האוכל

ממוקמת לרוב בקרבת המטבח, גדולה, מרשימה ומיועדת למינימום 8 סועדים. הפינה תמיד מקושטת במפה, כלים נאים, נרות ועוד. עם כל הקישוטיות והיופי המאפיינים אותה עלולים לחשוב שהיא לא בשימוש, אבל תושבי בורדו משתמשים בה לארוחות מדי יום ביומו.

הרצפה יפהפייה. לרוב הרצפה היא רצפת פרקט אמיתית, עם דוגמאות רבות.

חימום וקירור
החימום נעשה באמצעות הקמין ומערכת הסקה תת רצפתית, המפוזרת בכל רחבי הבית.
הקירור נדיר, ואם יימצאו מזגנים בבתים הללו, זה יהיה בעיקר באזורים הציבוריים.
האמת היא שבשל המיקום הגיאוגרפי, מזג האוויר באזור בורדו נעים למדי ברוב עונות השנה, לרבות באוגוסט.

חדרי הרחצה
גם כאן שולטים היופי והעיצוב. חדרי הרחצה מרווחים, ומתוך רצון להיות מודרניים ניתן למצוא אמבטיות free standing או כיורים גדולים ויפים, שפחות מומלצים מבחינה פרקטית אבל היופי הוא שקובע את הטון. יש התאמה בכל האזורים הקטנים מבחינת צבעים וחומרים. עושים שימוש בעץ גם בחדרי הרחצה. מדי פעם ניתן למצוא מקלחונים בנויים, ללא שילוב דלתות זכוכית, מרווחים אף הם. האסלה לרב תהיה בחדר נפרד מזה שבו נמצאים הכיור ואזור הרחצה.

לסיכום
העיר הפתיעה אותי כי ציפיתי למצוא משהו כפרי ונידח, בעוד שלמעשה בורדו היא עיר מרשימה ואלגנטית מאוד. היא משמשת כעיר ראשית המעניקה את כל השירותים לאזור כולו. האזור העתיק משמר את אופי התקופה האדריכלית של סוף המאה ה- 18, עם כל הקישוטיות, הקתדרלות העתיקות ויחד עם זאת העיר מנסה להתאים את עצמה למאה העשרים ואחת מבחינת תשתיות. לאורך הנהר עליו שוכנת בורדו, הושם דגש על יצירת אווירה באמצעות תאורה, מוסיקה ועיטורים, שהופכת את העיר מקום אטרקטיבי, תוסס ומעניין ביותר לבילוי. שהיתי בעיר כ- 3 שבועות ועוד אחזור אליה.


לקבלת השראה מפרויקטים שונים